<h1>תשובות מיימוניות — משפטים סימן נ"א</h1>
<h2>דף נב.</h2>
ששאלת על היבם שיבם אשת אחיו שמת בחיי אביו ואח"כ מת אביו ואח"כ מת היבם. לכאורה היה נראה לי דאפילו מת היבם בחיי אביו שבני היבם נוטלים פי שנים, חלק אביהן וחלק אחיו שמת, דכיון דבכור קרייה רחמנא מה בכור שמת בחיי אביו בניו נוטלין חלק בכורתו, כמו שהביא רבינו שמואל גבי בנות צלפחד [ב"ב קט"ז ע"ב] מן התוספתא [בכורות סוף פ"ו] ומן הירושלמי [ב"ב פ"ח ה"ג], דאילו היה היבם קיים היה נוטל חלק אחיו שמת אע"ג דלא הוחזק בהן אחיו מעולם דהא יקום על שם אחיו כתיב והרי הוא כאילו היה אחיו קיים ובמקום אחיו עומד כדאמרינן פ"ק דקדושין [י"ג ע"ב] ופ"ק דסוטה [ה' ע"ב] [לאחר] ולא ליבם. ואע"ג דבס"פ האשה שנפלו [כתובות פ"א ע"א] מסקינן יבם נמי כאחר דמי היינו דוקא בלשון בני אדם שהבעל כתב לה כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי קרי ליבם אחר לגבי דידיה. אבל בנכסי אבא דאבא לא שקיל חלק אביו אלא יחלקו כל האחין חלק המת דכיון דבכור קרייה רחמנא לא שקיל בראוי כבמוחזק כדאיתא פרק כיצד [יבמות כ"ד ע"ב] וגבי בכור אמרינן ס"פ יש בכור [בכורות נ"ב ע"ב] דלא שקיל פי שנים אלא בנכסי אביו אבל לא בנכסי אבי אביו כגון יעקב שמת בחיי יצחק ראובן בנו נוטל פי שנים בנכסי אביו יעקב שהיה מוחזק בהן אבל לא במה שירש לאחר מותו של יצחק דהוה ליה ראוי. ולא כמו שפירש רבינו שמואל [שם] דאפילו אם היה יעקב קיים כשמת יצחק לא היה נוטל פי שנים שהרי פשוט היה וכו'. וקל להבין. אמנם אח"כ ראיתי בספר ראבי"ה זצ"ל [במרדכי ב"ב תקע"ו] שהביא דברי ה"ג [הל' נחלות] דיבם חשיב כאילו הוא בן אחיו המת לירש כחו ופירש דלא שקיל חלק אחיו בנכסי אביו דחשוב הוא לגבי דידיה כנכסי אבא דאבא. ואם כן נראה לי לפי ה"ג דהא דקאמרינן בס"פ יש בכור [נ"ב ע"א] גבי יבם דלא שקיל בשבח לא שנו אלא בשבח ששבחו נכסים בין מיתה ליבום, נ"ל לפי ה"ג בין מיתת אחיו המת ליבום דכיון דהיבם יורשו אינו יורש אלא מה שהיה מוחזק ולא בשבח שהשביחו נכסים לאחר מיתתו.
